אתר משפטי לחייבים , נושים וצדדי ג' והעוסקים בפשיטת רגל וחדלות הפירעון
תחום פשיטת הרגל , חדלות הפירעון החובות בכלל הנו תחום משפטי רחב העומד בפני עצמו אשר חלו בו שינויים משמעותיים והתפתחויות במהלך השנים. עד ליום 15/9/19 עולם הסדרת החובות של חדלי פירעון התנהל בהתאם לפקודת פשיטת הרגל והפסיקה של בתי המשפט כפי שהתפתחה בתחום זה. ההליך התבסס על פקודה מנדטורית ישנה , ואולם פקודת זו לא נתנה מענה הולם לתפיסת העולם המודרנית בתחום שמיטת החובות.
על מנת לתת מענה לקשיים שנבעו מיישום הוראות הפקודה הנהיג הכונס הרשמי רפורמה יזומה בתחום זה , שאיפשרה לחייבים לקבל הפטר כחלק מובנה מההליך המשפטי ולפתוח דף חדש ללא חובות כחלק בלתי נפרד מההליך.
הרפורמה שהונהגה על ידי הכונס הרשמי שינתה אמנם את אופי הליך פשיטת הרגל , אך השינוי שיזם הכונס הרשמי לא הספיק.
בתאריך 15/9/19 נכנס לתוקף חוק חדש , חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. ועם כניסתו של חוק זה לתוקף בוטלה האפשרות לפתוח בהליך פשיטת הרגל, שהתבסס על פקודת פשיטת הרגל , ונקבע כי בקשות חדשות מסוג זה יוגשו לפי החוק החדש, חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. יחד עם זאת חשוב לדעת שהליכי פשיטת רגל רבים שנפתחו לפני כניסתו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי לתוקף עדיין מתנהלים על פי דיני פשיטת הרגל.
אתר זה מרכז עבורך מאמרים בתחום פשיטת הרגל , חדלות הפירעון ובענייני חובות בכלל . כאן תמצא , מאמרים, מדריך, הסברים ותשובות לשאלות נפוצות בתחום זה.
פשיטת רגל הנו כינוי למצב משפטי הנובע ממעשה או התנהגות של חייב ביחס לחובותיו וביחס לנושיו . קיימות פעולות שונות והתנהגויות שונות של חייב המוגדרות בפקודה שמשמעותן כי החייב עשה מעשה פשיטת רגל.
כך, למשל, חייב שעוקל נכס מנכסיו ונמכר בהוצאה לפועל עשה מעשה פשיטת רגל. דוגמא נוספת הנה לחייב שהודיע לנושה כי בכוונתו להפסיק לשלם את חובו. מעשה פשיטת רגל הנעשה על ידי חייב מקים עילה לפתיחת הליך פשיטת רגל על ידו או נגדו .
הליך פשיטת רגל הוא הליך משפטי שנועד להסדרת חובותיו של אדם פרטי שעה מעשה פשיטת רגל. הליך זה הנו הליך המתאים לאדם פרטי שנקלע לחובות וזאת להבדיל מחברה בע"מ או תאגיד אחר, שלגביהם מתנהל הליך פירוק .
הליך זה מאפשר לנושים להיפרע מהחייב ולחייב הוא מאפשר לפתוח דף חדש בחיים ולקבל הפטר מהחובות .
מטרות ההליך
כל אדם פרטי אשר הנו בגיל של למעלה מ- 18 שנים ( לעתים במקרים מסוימים גם למטה מגיל 18 ) ללא קשר לאזרחותו ומיקומו הגיאוגרפי אשר גר בישראל או היה גר בישראל הוא ניהל עסקים בישראל ואשר עשה מעשה פשיטת רגל זכאי לפשיטת רגל, ולשם כך עליו לעמוד בתנאים לפשיטת רגל. גם נושה רשאי להגיש בקשה לפשיטת רגל נגד חייב אם הוא עומד בתנאים להגשת בקשה מסוג זה.
לשם פתיחה בהליך פשיטת רגל יש צורך בהגשת בקשה למתן צו כינוס . הבקשה מצריכה אישור ותגובת כונס הנכסים הרשמי , וככל והכונס הרשמי אינו מתנגד לבקשה, ניתן צו כינוס וכך מתקדם ההליך לשלב הבא ומשלב לשלב ועד לסיומו של ההליך.
בקשת פשיטת רגל יכולה להיות מוגשת על ידי החייב בעצמו או על ידי נושה של החייב המעוניין לגבות ממנו את החוב. כך או אחרת על מנת שניתן יהיה להגיש את בקשה זו על הבקשה לעמוד בתנאים שונים.
אם אינך מכיר את המונחים הבסיסיים המאפיינים את תחום פשיטת הרגל וחדלות הפירעון מוצע תכנס לקישור מונחים על מנת להכיר את המונחים הרלוונטיים לתחום זה.
ההליך מתחיל בהגשת הבקשה לבית המשפט המחוזי שלו הסמכות המקומית לדון בבקשה. הבקשה מצריכה את תגובת הכונס הרשמי . הכונס הרשמי הוא בעל תפקיד במסגרת הליכים אלו ובהליכי חדלות פירעון , שהוקנו לו סמכויות שונות בחוק ומבחינה מעשית הנו משרד ממשלתי וזרוע של משרד המשפטים.
ככל והכונס הרשמי מתנגד לבקשה צפוי להתקיים דיון שבמסגרתו יחליט בית המשפט אם לאפשר לחייב להמשיך בהליך פשיטת הרגל. ככל והכונס הרשמי אינו מתנגד לבקשה, וכך הם פני הדברים במרבית המקרים, הוא ממליץ על מתן צו כינוס לחייב ועל בסיס תגובתו ניתן צו כינוס.
השלב השני בהליך מתחיל במתן צו כינוס . במועד מתן צו הכינוס מעכב בית המשפט את ההליכים כנגד החייב ונותן הוראות שונות הכוללות מינוי מנהל מיוחד, קביעת צו תשלומים , מתן הוראות בדבר המגבלות והחובות המוטלות על החייב , ביטול עיקולים ועוד.
בשלב זה המנהל המיוחד שמתמנה מתחיל את בדיקותיו בנוגע למצבו הכלכלי של החייב ואופן הסתבכותו בחובות. המנהל המיוחד הנו עורך דין העוסק בפשיטת רגל וחדלות פירעון. המנהל המיוחד יזמין את החייב לחקירה על מנת לבחון כיצד הסתבך בחובות , היקף חובותיו , מצבו המשפחתי והתעסוקתי , כושר הפירעון שלו ונכסיו. המנהל המיוחד ישאל את החייב שאלות שונות ויכול וידרוש ממנו להמציא מסמכים ונתונים נוספים לצורך השלמת החקירה.
על כל נושה המעוניין להצטרף להליך להגיש תביעות חוב בתוך 6 חודשים ממועד פרסום צו הכינוס ברשומות , ומתפקידו של המנהל המיוחד לבדוק את תביעות החוב שהוגשו.
לצו הכינוס משמעויות משפטיות שונות והשלכות על הליך פשיטת הרגל , ובכלל זה : עיכוב ההליכים כללי נגד החייב, הטלת הגבלות על החייב והקניית סמכויות לכונס הרשמי ולמנהל המיוחד הפועל מטעמו בקשר להליך ולנכסיו של החייב.
בשלב זה ובהתקיים התנאים הנדרשים יוכרז החייב פושט רגל . שלב זה הנו שלב הכרחי בדרך להפטר. תנאי הכרחי להכרזת חייב כפושט רגל הוא כי חובותיו של החייב כלפי נושיו נוצרו בתום לב. תום ליבו של החייב נבחן את ביחס לנסיבות יצירת החובות והן באשר לאופן התנהלותו בהליך. חייב חסר תום לב לא יוכרז פושט רגל ולא יוכל לקבל הפטר.
לצורך הכרזת החייב כפושט רגל יקיים בית המשפט דיון בבקשת החייב. הדיון אמור להתקיים בטווח זמן שלך כ- 18 חודשים לאחר מועד מתן צו הכינוס. פרק זמן זה יכול להשתנות והוא תלוי בגורמים נוספים כגון יומנו של בית המשפט , ובקשות דחייה שהצדדים להליך יכולים להגיש.
השלב הרביעי בהליך מתחיל במועד הדיון שנקבע בבקשת החייב להכרזתו כפושט רגל . במסגרת הדיון המתקיים יקבע בית המשפט כיצד יתקדם ההליך המשפטי . קיימות מספר אפשרויות לקידום ההליך ואלו הם :
במרבית המקרים , וככל והחייב התנהל באופן תקין בהליך ויצר את חובותיו בתום לב, תגובש לחייב תכנית פירעון , שהיא במהותה תכנית תשלומים. תכנית התשלומים שבמסגרתה נדרש החייב לשלם תשלומים חודשיים במשך תקופה מוגדרת . תכנית פירעון יכולה גם לכלול מימוש נכסים מסוים של החייב. נכסים כגון זכויות בקרן השתלמות , נכסים פיננסים אחרים , רכב או נכס מקרקעין שבבעלותו. תחליף למימוש נכסים יכול להיות פידיון הזכויות בהם על ידי החייב.
ככל והחייב יעמוד בתכנית הפירעון הוא יקבל בסופו של יום הפטר מהחובות , מה שמכונה על ידי הציבור "מחיקת חובות". קביעת תכנית פירעון לחייב הנה הפטר על תנאי שהחייב יעמוד בתכנית הפירעון. ככל והחייב יעמוד בתנאי תכנית הפירעון הוא יזכה לקבל הפטר ויתרת חובותיו לנושים ימחקו.
ככל והמקרה מצדיק זאת, בית המשפט ייתן לחייב הפטר לאלתר אשר הנו הפטר מיידי וללא תנאי מהחובות . משמעות ההפטר הנה מחיקת חובותיו של החייב ברי התביעה וברי ההפטר כלפי נושיו ופתיחת דף חדש ללא חובות מיד לאחר מתן ההפטר לחייב.
במקרים שבהם טרם בשלה העת לגבש מתווה לסיום ההליך מסיבות שונות יכול בית המשפט לדחות את הדיון בבקשת החייב על מנת לאפשר לכך, שהתנאים לגיבוש מתווה לסיום ההליך יתקיימו.
כך, למשל, אם החייב נפגע בסמוך למועד הדיון בבקשה בגופו ולא ברור כיצד הדבר ישליך על מצבו הרפואי יכול בית המשפט להורות על דחיית הדיון על מנת לאפשר את התייצבות מצבו הרפואי של החייב ובחינת כושר השתכרותו, שהרי ליכולתו של החייב להשתכר השפעה על ההחלטה אם יש מקום לקבוע תכנית פירעון ועל היקף תכנית הפירעון .
כאן תמצא מידע נוסף על התוצאות האפשריות בדיון בפשיטת רגל.
להרחבת הידע הנוגע לשלבי הליך פשיטת רגל וחדלות פירעון מוצע לקרוא את המאמרים הבאים:
כל אדם שנקלע למצב של חדלות פירעון רשאי להגיש בקשה לחדלות פירעון . בקשת חייב לחדלות פירעון מוגשת לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי בטופס מקוון . גם נושה רשאי להגיש בקשה לחדלות פירעון נגד חייב. כמו כן כל נושה או תאגיד רשאים להגיש בקשה לחדלות פירעון לחברה. חדלות פירעון מוגדרת בחוק כמצב שבו חייב לא יכול לשלם את חובותיו במועדם , בין שזמן פירעונם הגיע ובין שלא או ששווי התחייבויותיו עולה על שווי נכסיו.
השלב הראשון בהליך חדלות פירעון הנו הגשת הבקשה לחדלות פירעון . הבקשה מוגשת לממונה אשר בודק אותה ובסיום התהליך נותן צו לפתיחת הליכים. ככל והבקשה הנה בקשה לחדלות פירעון שבסמכות רשם ההוצאה לפועל , הבקשה מועברת להוצאה לפועל ומתבררת שם . לעתים רשם ההוצאה לפועל ידרוש מסמכים והבהרות נוספות בשלב זה בטרם יעבור ההליך לשלב הבא. יוער כי אם התברר לרשם ההוצאה לאחר הגשת הבקשה כי חובותיו של החייב עולים משמעותית על הסך 150,000 ש"ח רשאי הוא להורות על העברת הדיון בבקשה לבית המשפט באמצעות הממונה על הליכי חדלות פירעון.
ככל ומדובר בהליך חדלות פירעון המתנהל בהוצאה לפועל, רשם ההוצאה לפועל הדן בתיק , יורה על זימון ישיבה לצורך ניסיון לגבש הסדר תשלומים בין החייב לבין הנושים. המטרה שבקיום הישיבה הנה לבדוק אם ניתן להגיע למצב שבו החייב יסדיר את חובותיו באופן שיוסכם על הנושים ללא צורך בהליך חדלות פירעון מלא. ככל ומתגבש הסדר נושים שמאושר על ידי רשם ההוצאה לפועל מתייתרים השלבים הבאים בהליך חדלות הפירעון , ועל החייב לעמוד בהסדר כי להיפטר מהחובות . ככל ולא מתגבש הסדר נושים, יתן רשם ההוצאה לפועל צו לפתיחת הליכים.
עם מתן הצו לפתיחת הליכים מתחילה תקופת הביניים שבמהלכה מתרחשים תהליכים שונים. החייב זוכה להגנת עיכוב הליכים ולהקלות שונות כגון ביטול עיקול עו"ש ומשכורת . מוטלת על החייב חובת תשלומים והגשת דוחות דו חודשיים שוטפים לנאמן שמתמנה. הנושים המעוניינים להשתתף בהליך על מנת להיפרע מהחייב נדרשים להגיש תביעות חוב . כמו כן מתמנה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון, שתפקידו לבחון את נסיבות הסתבכות החייב בחובות , מצב נכסיו ומצבו הכלכלי השוטף , לבדוק את תביעות החוב , לכנס את נכסיו של החייב, ולגבש המלצות לצורך קביעת צו לשיקום כלכלי לחייב. בטווח זמן של כשנה שנה וחצי נקבע דיון בבקשה לחדלות פירעון .
במסגרת הדיון שיתקיים צפוי בית המשפט לקבוע מתווה לסיום ההליך על ידי מתן צו לשיקום כלכלי. הצו לשיקום כלכלי יכול לכלול הפטר לאלתר לחייב או תכנית פירעון לחייב, ואם החייב צבר מחדלים בהליך והגיע מועד הדיון , מבלי שמחדלים אלו תוקנו, בית המשפט יכול להורות על ביטול הליך חדלות הפירעון בעניינו של החייב .
להרחבת הידע הנוגע לשלבי הליך חדלות פירעון מוצע לקרוא את המאמר : שלבי הליך חדלות פירעון טיפוסי
חייב בפשיטת או בחדלות פירעון אינו חייב להיות פסיבי ולהמתין שבית המשפט יקבע כמה הוא צריך לשלם מתוך סך חובותיו ובאילו תנאים הסכום ישולם . קיימים סוגים שונים של הסדרי חובות שיכולים לאפשר לחייב להגיע להסדר עם נושיו במקום לנהל הליך פשיטת רגל או חדלות פירעון מלא. במקום להמתין החייב רשאי הצעה להסדר נושים שפירושה פנייה לנושים בהצעה כספית , שככל ותתקבל ותאושר באסיפת נושים ועל ידי בית המשפט היא תחייב את כלל הנושים. במצב זה, כל שיוותר לחייב שהצעתו להסדר נושים אושרה היא לפעול בהתאם להצעתו , ולאחר עמידתו בה הוא יפטר מיתרת החוב שלא שולמה .
הצעה להסדר נושים יכולה להינתן במסגרת הליך עצמאי או יכולה להתבצע במסגרת הליך פשיטת רגל או חדלות פירעון קיים. להליך הסדר נושים יתרונות וחסרונות וכדאיותו תלויה בנסיבותיו של כל מקרה.
חייב רשאי להציע הצעה להסדרת חובותיו לנושים על ידי הגשת בקשה להסדר חוב לפי סעיף 321 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי . במסגרת ההצעה האמורה יפרט החייב את הצעתו לנושים. לאחר הגשת בקשה החייב לאישור הצעתו להסדר חוב ימונה על ידי בית המשפט בעל תפקיד המכונה מנהל הסדר. מנהל ההסדר יכנס אסיפת נושים וככל ורוב נושים המחזיקים הערך נשיה העולה על 3/4 מערך הנשייה הכולל תומכים בהצעה תחשב ההצעה כהצעה שאושרה האסיפת הנושים, וככל ואושרה ההצעה באסיפת הנושים בית המשפט צפוי לאשר אותה.
לקבלת מידע נוסף והרחבת הידע על הסדרי הנושים השונים לחץ על הקישור: הסדר חוב לפי סעיף 321 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי או הסדר נושים בהליך פשיטת רגל והתנאים להגשת בקשה להסדר נושים על ידי חייב או הסדר נושים לפי סעיף 33 לפקודת פשיטת הרגל או הסדר נושים לפי סעיף 19א' לפקודת פשיטת הרגל.
אם לאחר קריאת כל החומר שפורט לעיל עדיין נותרו שאלות פתוחות ללא תשובה הנוגעות לתחום זה מוצע כי תכנס לקישור שאלות ותשובות ותעיין בשאלות נפוצות הנוגעים לתחום משפטי זה.
אם לאחר קריאת החומר הנ"ל אתה זקוק למידע שימושי ותמציתי בתחום זה כנס לקטגוריה מידע שימושי.
מובהר בזה כי המידע המצוי באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי בשום מובן ואינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי. כל מקרה שונה ממקרה אחר ועל מנת לקבל יעוץ משפטי בסוגיה כזו או אחרת יש לבחון את נסיבותיו הייחודיות של כל מקרה.
השלכות חדלות פירעון על חייו של חייב המצוי בחובות הנן דרסטיות ויש בהן כדי להשפיע על מהלך חייו, וגורלו מבחינה כלכלית ומבחינות נוספות כפי שיפורט
גביית חוב מפושט רגל המצוי בהליך פשיטת רגל הליך פשיטת רגל הנו הליך פתוח וגלוי אשר מאפשר לכל נושה של פושט רגל להצטרף
ניהול עסק בפשיטת רגל היא עניין נפוץ שעולה במסגרת הליכי פשיטת רגל. חייב הפונה להליך פשיטת רגל המבקש לפתוח עסק כעצמאי או להמשיך לנהל אותו
סעיף 85 לפקודת פשיטת הרגל קובע כי נכסי החייב בפשיטת רגל כוללים כל נכס השייך לו בתחילת הליך פשיטת הרגל וכל נכס שירכוש או יוקנה
כדי לבדוק פשיטת רגל לאדם פרטי או חברה יש לגשת למאגר המידע המנוהל על ידי הכונס הרשמי והממונה על הליכי חדלות פירעון . באמצעות מאגר
צו התשלומים בהליך חדלות פירעון נקבע בתחילת הליך חדלות הפירעון במסגרת הצו לפתיחת הליכים. גובה התשלום החודשי נקבע על ידי הממונה על הליכי חדלות פירעון
תשלום חודשי בהליך חדלות פירעון נקבע בתחילת הליך חדלות הפירעון ובו על היחיד לעמוד במהלך תקופת ההליך.
העדר חשבון בנק לחייב בפשיטת רגל מקשה מאוד על החייב ביום יום. אחד מיתרונות ההליך עבור חייב בפשיטת רגל הנו הזכות לפתוח חשבון בנק.
לא אחת הליך פשיטת רגל הנפתח אינו מסתיים בהכרזת החייב כפושט רגל והוא מתבטל על ידי בית המשפט. ביטול פשיטת הרגל משמעותו ביטול עיכוב ההליכים
הקדמה לבית המשפט הדן בהליך פשיטת רגל סמכות לבטל פעולת הענקה שהיא העברה של נכס או רכוש שווה ערך ללא תמורה לאחר , ולקבוע
חייב שטרם ניתן צו כינוס נגדו רשאי להציע לנושיו הסדר נושים לפי סעיף 19א' לפקודת פשיטת הרגל אשר מאפשר לו, ככל שיאושר ההסדר, לפרוע את
להתחייבויותיו של חייב בהליך פשיטת רגל משקל רב והשפעה גדולה על תוצאות ההליך והשגת מטרות ההליך על ידו . עם כניסתו של חייב להליך פשיטת
תוכן עניינים פשיטת רגל הנה כינוי להליך משפטי שבמסגרתו חייב בעל חובות מגיש בקשה לצורך הסדרת חובותיו ופתיחת דף חדש ללא חובות. הדרך שבה מתנהל הליך
התנאים לפשיטת רגל על ידי חייב מוגדרים בחוק והם קובעים את סף הכניסה להליך פשיטת הרגל. על מנת שחייב יוכל לבוא בשערי הליך פשיטת רגל
על חייב המבקש לפתוח בהליכי פשיטת רגל לעמוד בתנאים לפשיטת רגל . עמידתו של החייב בתנאים אלו אין פרושה כי החייב זכאי כי יינתן נגדו
לתום ליבו של החייב במסגרת הליכי פשיטת הרגל חשיבות רבה וכן משקל רב באשר לסיכויו של החייב להיכנס להליך , להיות בהליך ולקבל עם סיומו
הפחחת התשלום החודשי בפשיטת רגל נעשת כדבר שבשגרה במקרים המתאימים. התשלום החודשי שעל חייב לעמוד בו נקבע בתחילת הליך פשיטת הרגל , לרוב במסגרת צו
הפטר מחובות בחדלות פירעון משמעותו כי החייב פטור מתשלום חובותיו. היתרון המרכזי עבור חייב המבקש לפתוח בהליך חדלות פירעון הנו כי בהתקיימם של התנאים המתאימים
תוכן עניינים הקדמה חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מאפשר לחייב המעוניין להסדיר את חובותיו , שלא באמצעות הגשת בקשה למתן צו לפתיחת הליכים. חייב רשאי
תוכן עניינים חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 נחקק ואושר בשנת 2018 ונכנס לתוקף ב- 15/9/19 .החל מתאריך זה לא ניתן להגיש בקשות לפשיטת רגל
ביום 5/3/18 אישרה הכנסת באופן סופי את חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. החוק שאושר מחולל מהפכה של ממש ושינוי יסודי ומבני באשר לאופן ניהולם של הליכי חדלות פירעון ליחידים ולתאגידים. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מחליף את פקודת פשיטת הרגל העוסקת בחדלות פירעון של יחידים ואת הליכי חדלות הפירעון שנקבעו בחוק החברות לתאגידים ומבסס הסדר חקיקתי חדש הנשען , משפר ומשדרג את ההסדרים הקיימים. במסגרת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי הסדיר המחוקק את אופן ניהולם של הליכי חדלות הפירעון.
בהתייחס לחדלות פירעון של יחידים , חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי נשען ומתבסס על פקודת פשיטת הרגל וההלכות והפרקטיקה הנהוגה לרבות הרפורמה בתחום פשיטת הרגל שהנהיג הכונס הרשמי , אך בנוסף, משלב לתוכו הוראות חוק חדשות שמקנות לבתי המשפט ויתר הגורמים המעורבים גמישות יתר בהפעלת סמכויותיהם.
במאמר זה אתייחס בעיקר להליכי חדלות הפירעון של היחיד, שצפויים להחליף את הליכי פשיטת הרגל המתנהלים כיום בעניינם של חייבים שאינם תאגידים.
ביטול הגבלת רישיון נהיגה של חייב במסגרת ההוצאה לפועל אינו דבר של מה בכך ונהיגה, למרות הגבלה שהוטלה על החייב, מהווה עבירה פלילית ומסכנת אותו
ביום 6/9/15 נכנס לתוקפו תיקון לחוק ההוצאה לפועל המסמך רשמי הוצאה לפועל למחוק חובות לחייבי הוצאה לפועל על ידי מתן הפטר. החידוש הנובע מהתיקון לחוק
חייב המפגר בביצוע תשלומי הלוואת משכנתא או משכון שהועמדה לרכישת דירת מגורים חושף עצמו לנקיטת הליכי הוצאה לפועל לצורך לגביית החוב בגין הלוואת המשכנתא על ידי
בתחילת חודש 9/13 נפל דבר בעולם פשיטת הרגל . הכונס הרשמי החל להנהיג מתכונת עבודה חדשה על פי רפורמה שהותוותה על ידו בתחום פשיטת הרגל. מטרתה של
לאחרונה הופץ על ידי משרד המשפטים תזכיר חוק שנערך יחד עם רשות האכיפה ומטרתו הסמכת רשמי הוצאה לפועל בהוראת שעה למשך 3 שנים לתת הפטר
המידע המפורט באתר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי והוא מספק מידע אינפרמטיבי בלבד . עולם פשיטת הרגל וחדלות הפירעון הוא עולם מורכב, ויש לבחון כל מקרה ומקרה בהתאם לנסיבותיו. לצורך קבלת יעוץ משפטי ספציפי יש להיוועץ בעורך דין המתמחה בתחום פשיטת הרגל , חדלות הפירעון וחובות בכלל.
2022 © כל הזכויות שמורות לעו"ד איתן עדשה
