במידה ונקבע תשלום בהליך פשיטת רגל לחייב , מחויב החייב לעמוד בו , והם הוא אינו מסוגל לעמוד בו ולשלם את התשלומים שנקבעו עליו להגיש בקשה להפחתת התשלום החודשי בעניינו לבית המשפט .
לא תמיד יעתר בית המשפט להפחתת תשלום חודשי לחייב והדבר תלוי בנסיבות הספציפיות של כל מקרה ובמבנה הכנסותיו והוצאות של החייב. עקרונית צו התשלומים הוא נגזרת של גובה הכנסתו הפנויה של החייב. ההכנסה הפנויה של חייב הנה הסכום שנותר בידי החייב מתוך הכנסתו לאחר כיסוי הוצאות המחייה הבסיסיות הנדרשות לו למחיה בכבוד. ככל שההכנסה החודשית של החייב גבוהה יותר כך יהיה גבוה יותר התשלום החודשי שיקבע .
בחישוב הכנסתו של החייב בהקשר של גובה צו התשלומים , נלקחת בחשבון הכנסתו הפוטנציאלית של החייב ולא בהכרח הכנסתו בפועל , שכן מצופה מחייב המצוי בהליך פשיטת רגל למצות את כושר השתכרותו , דהיינו להגדיל את הכנסתו למקסימום הניתן בהתחשב בנתוניו וכישוריו.
בקשת חייב להפחתת צו התשלומים מוגשת לבית המשפט אשר יעבירה לתגובת המנהל המיוחד, ולעתים אף לתגובת הכונס הרשמי ולאחר שמיעת הטענות תנתן על ידו החלטה מתאימה.
עם כניסתו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי לתוקף חל שינוי במבנה הסמכויות הנוגע לעולם חדלות הפירעון , ובהליכי חדלות פירעון נקבעה הוראת חוק לפיה בקשה להפחתת צו התשלומים בתקופת הביניים מוגשת לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי והוא זה שדן בבקשה ומחליט אם לשנות את צו התשלומים שנקבע .
