תוכן עניינים
הקדמה
מדריך זה נכתב כמדריך לחייב השוקל פניה להליך פשיטת רגל. המדריך הנו מדריך מקוצר המציג את הדברים מנקודת המבט של החייב ונותן הדרכה והכוונה הנוגעת להליך פשיטת הרגל .
הנושאים שמפורטים במדריך זה נכתבו תוך התייחסות כללית ורחבה לתחום פשיטת הרגל ומטרתו לתת לחייב הפונה להליך פשיטת רגל תמונה ברורה יותר בנוגע להליך. מדריך זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי על ידי עורך דין לפשיטת רגל. עולם המשפט הנו עולם מורכב המבוסס על כללים משפטיים רבים, וכמעט לכל כלל יש יוצא מן הכלל, ולכן אין להסתמך על האמור להלן כייעוץ משפטי או כתחליף לייעוץ משפטי, שכן ייעוץ משפטי ראוי מבוסס על ניתוח מעמיק של נסיבותיו האישיות של כל חייב וחייב תוך ראיית הצד המשפטי התאורטי והמעשי כאחד.
מה זה פשיטת רגל ומהי מטרת פשיטת הרגל ?
הליך פשיטת רגל הנו הליך משפטי המאפשר לחייבים שהסתבכו בחובות להסדיר את חובותיהם באופן מרוכז במסגרת ערכאה שיפוטית אחת. זהו הליך המתנהל בבית המשפט המחוזי ובמסגרתו נבחן מצבו של החייב , נבחנים חובותיו ואופן הסתבכותו בחובות וזאת על מנת לבנות תכנית שתאפשר לחייב מצד אחד לפרוע את חובותיו ומצד שני תאפשר לנושים להיפרע מהחייב.
החוק קובע תנאים מסוימים שצריכים להתקיים על מנת שחייב יוכל לפתוח בהליכי פשיטת הרגל ובמידה והחייב עומד בתנאים שנקבעו הרי שתאורטית פתוחה בפניו האפשרות לפתוח בהליך פשיטת רגל. חייב שאינו עומד בתנאי הסף לכניסה להליך פשיטת רגל לא יוכל להתחיל את הליך פשיטת הרגל ויאלץ לחפש פתרונות חלופיים להסדרת חובותיו.
להליך פשיטת הרגל שתי מטרות מרכזיות :
שיקום החייב ומתן אפשרות לחייב לפתוח דף חדש בחיים ללא חובות על ידי מתן הפטר לחייב מחובותיו – בית המשפט בוחן במסגרת הליך פשיטת הרגל את מצבו האישי של החייב ונסיבות הסתבכותו בחובות, וככל והחייב עומד בהתחייבויותיו, ניתנת לו הזדמנות להשתקם מבחינה כלכלית, תוך ראיית מצבו האישי, ובהתחשב באיזונים הנדרשים בין זכויותיו של החייב לזכויות הנושים וצדדים אחרים להליך פשיטת הרגל.פירעון חובות החייב לנושיו בדרך המהירה והיעילה ביותר בהתחשב בנסיבותיו האישיות של החייב. זוהי מטרה נוספת של הליך פשיטת הרגל – בית המשפט בוחן במסגרת הליך פשיטת הרגל את כיצד החייב יוכל לפרוע את חובותיו לנושים בדרך הקצרה והיעילה ביותר , ובמסגרת ההליך מתווה את הדרך המעשית שתאפשר לנושיו של החייב לקבל את כספם או חלק מכספם מהחייב , והכל בהתחשב ביכולות החייב ובנכסיו.
יתרונות וחסרונות בהליך פשיטת רגל
יתרונות
הליך פשיטת רגל טיפוסי מעניק יתרונות לא מעטים לחייב הנאלץ להתמודד עם חובות. יתרונות אלו מתבטאים בשקט מצד הנושים והעדר נקיטת הליכי גביה, בהסרת עיקולים , מתו האפשרות לניהול חשבון וביכולת להתנהל טוב יותר מבחינה פיננסית והחשוב מכל – קבלת הפטר מהחובות אשר משמעותו- פירעון חובות ואף מחיקת חובות ופתיחת דף חדש בחיים ללא חובות . הליך פשיטת רגל מהווה דרך מעשית ויעילה להתמודדות עם חובות ולסיום פרשת החובות.
במסגרת הליך פשיטת רגל טיפוסי חל עיכוב הליכים כללי המונע מנושי החייב מלפעול נגד החייב, מה שמאפשר לחייב לחיות את חייו מבלי לדאוג שמעקלים יעקלו את דירתו או את חפציו, יזמנו אותו לחקירה בצו הבאה או יעקלו את משכורתו או את חשבונו. עיכוב הליכים כללי מקנה שקט יחסי לחייב ומטרתו לאפשר לחייב להתנהל באופן סביר בחיי היום יום , להשתקם ולהסדיר את חובותיו של החייב באופן מסודר ומרוכז באמצעות ערכאה שיפוטית אחת שבוחנת את הדברים ומתווה את הדרך להסדרת החובות .
על פי הדרך שבה מתנהלים תיקי פשיטת רגל ,נכון למועד כתיבת שורות אלו, חייב שפותח בהליך פשיטת רגל צפוי, במסגרת צו הכינוס שיינתן נגדו, לקבל אישור מבית המשפט לנהל חשבון בנק ללא פנקסי צ'קים וללא קבלת אשראי, לקבל האפשרות לבצע הוראות קבע ולעשות שימוש בכרטיס דיירקט ( המכונה גם כרטיס לחיוב דביטורי או כרטיס לחיוב מיידי).
עוד במסגרת צו הכינוס ניתן צו לביטול עיקולים על חשבון העו"ש של החייב, מה שמאפשר לחייב להתנהל במסגרת חשבון הבנק שהיה לו טרם העיקול וכמובן, ללא פנקסי צ'קים או קבלת אשראי.
עוד במסגרת צו הכינוס ניתן צו לביטול עיקולים, ככל שהוטלו על משכורתו של החייב, מה שמאפשר לחייב לעבוד ולהשתכר למחייתו ללא חשש מעיקולים על משכורתו נוספים על משכורתו שכן במועד מתן צו הכינוס מעוכבים ההליך נגד החייב ונושים אינם רשאים לעקל את שכרו עוד ללא אישור בית המשפט בהליך פשיטת הרגל.
עוד במסגרת צו הכינוס מורה בית המשפט על הסרת הגבלות על חידוש רישיון הנהיגה של החייב, ככל שהוטלו , מה שמאפשר לחייב לחדש את רישיון הנהיגה שלו ולנהוג ללא חשש מהגבלות נוספות שיוטלו על השימוש ברישיון הנהיגה. היכולת לחדש את רישיון הנהיגה עשויה להקל על החייב למצוא עבודה המצריכה נהיגה, מה שיכול לפתוח בפניו מגוון רחב יותר של אפשרויות תעסוקה.
חייב המצוי בחובות מוצא עצמו לעתים קרבות עם צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגדו או עם הגבלות על חידוש דרכון. במסגרת הליך פשיטת הרגל מוטל צו עיכוב יציאה מן הארץ, ואולם במקרים המתאימים ניתן לבקש לבטל את צו עיכוב היציאה מן הארץ באופן זמני על מנת לאפשר לחייב לצאת את הארץ. לרוב, לצורך ביטול צווי עיכוב יציאה מן הארץ ישנו צורך בהעמדת ביטחונות ולרוב, הדבר נעשה באמצעות ערבים טובים החותמים על כתבי ערבות לחובות החייב, ומסכימים לעיכוב יציאתם מן הארץ עד לשובו של החייב ארצה. ביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ במסגרת הליך פשיטת רגל מתבצע על ידי הגשת בקשה לבית המשפט הדן בהליך פשיטת הרגל שלו הסמכות לקבל את לדחות הבקשה.
חסרונות
הליך פשיטת הרגל הנו הליך ציבורי במהותו . דבר כניסתו של החייב להליך פשיטת הרגל מתפרסם ברשומות , והמשמעות היא שקיום הליך פשיטת הרגל לחייב אינו סודי והוא גלוי לציבור הרחב.
כל נושה או צד שיש לו עניין בהליך רשאי להשתתף בהליך . כל נושה רשאי להגיש תביעת חוב , וכל צד שיש לו נגיעה כלשהי להליך רשאי להגיש בקשות במסגרת תיק פשיטת הרגל, והחייב אינו יכול לשלוט לגמרי באופן שבו יתפתח הליך פשיטת הרגל בעניינו.
כמו כן יש לקחת בחשבון שעל חייב בהליך פשיטת רגל מוטלות הגבלות שונות . יציאתו של החייב מן הארץ מעוכבת ( אם כי יתכן והיא עוכבה עוד קודם למועד כניסתו להליך זה במסגרת הליכי הוצאה לפועל שננקטו נגדו), אסור לו לעשות שימוש בפנקסי שיקים , אסור לו לקבל אשראי, אסור לו להיות בעל עניין בתאגיד ועליו להתנהל במסגרת ההליך בתום לב.
כמו כן , על חייב בהליך פשיטת רגל לעמוד בחובות שונות וביו היתר, בתשלום חודשי בדיווח דו חודשי אודות הכנסותיו והוצאותיו , בהתייצבות לחקירה / חקירות בפני המנהל המיוחד, בהמצאת מסמכים ובמסירת פרטים והכל על מנת לאפשר לבחון את התנהלותו ולהביא להעשרת קופת הכינוס.
יש המתייחסים להליך פשיטת הרגל כאל הליך המכתים את שמו של החייב , ופוגע ביכולתו לקבל אשראי בעתיד, אך סביר להניח שחייב שהיה מסובך בחובות עוד בטרם פנה להליך פשיטת הרגל , כבר פגע בדירוג האשראי שלו , וכבר הביא לחוסר אמון בו וביכולת החזר האשראי שלו , כך שנראה כי אין שינוי מהותי מבחינה זו בין חייב הפונה להליך פשיטת רגל לבין חייב המסובך בחובות שלא פנה להליך זה.
שיקולים לפניה להליך פשיטת רגל
לרוב, ככל שחובותיו של החייב גבוהים, כך קטן הסיכוי שניתן יהיה להסדיר את החובות בדרך כלשהי אשר עדיפה על פני הליך פשיטת רגל, אך יחד עם זאת יש לקחת בחשבון מספר עניינים.
ראשית , במסגרת הליך פשיטת הרגל , צפוי הליך פשיטת הרגל להתפתח באופן שככל שלחייב שיש לו נכסים כלשהם או היו לו נכסים שהעניק או העביר במרמה ב-10 השנים שקדמו למעשה פשיטת הרגל , ינקטו, ככל הנראה, הליכים למימוש אותם נכסים לטובת נושיו של החייב המתבטאים בהשבת הנכס לשם החייב או בפדיון הנכס על ידי מקבל ההענקה או הצד שקיבל הנכס במרמה. המשמעות היא שחייב בעל נכסים או חייב שהעניק נכסים או העביר נכסים במרמה יאלץ, ככל הנראה, להיפרד מאותם נכסים לטובת נושיו ולחלופין , להביא לפדיון אותם נכסים על מנת שלא ימומשו לטובת פירעון החובות.
כמו כן חייב בעל דירה או נכס אחר שיש לו שווי כספי מהותי יצטרך לקחת בחשבון כי שווי הנכס שבבעלותו יילקח בחשבון במסגרת התכנית שתאפשר לו לפרוע את חובותיו , ולעתים נכסים אלו אף ימומשו במסגרת ההליך.
עניין נוסף שכדאי לשקול הוא כי ישנם מקרים נדירים יחסית שבהם לא יוכל חייב לבוא בשערי הליך פשיטת הרגל כמו , למשל, כשחובותיו של החייב נוצרו עקב הימורים או תוך ביצוע עבירות כלכליות מהותיות שהביאו ליצירת אותם חובות. במסגרת הליך פשיטת הרגל ישנה חשיבות רבה לתום הלב של החייב לרבות תום הלב שלו באשר לדרך שבה יצר את חובותיו וחייב שיצר את חובותיו בחוסר תום לב עלול שלא להיכנס להליך פשיטת הרגל ואף להיפלט מהליך זה בהמשך.
סוג ואופי החובות הנו שיקול נוסף לפתיחה בהליך פשיטת רגל .כך , למשל, ישנם חובות כגון חוב מזונות או חובות בגין קנסות שאינם חובות ברי הפטר, וחייב שמרבית חובותיו הנם מסוג זה לא צפוי להניב תועלת ממשית מהפטר שיכול להינתן במסגרת הליך זה, שכן ההפטר לא יפטור אותו מחובות אלו.
שלבי פשיטת הרגל
בהליך פשיטת רגל טיפוסי מספר שלבים מרכזיים המהווים אבני דרך ועם סיום שלב מתקדם ההליך לשלב הבא.
הגשת הבקשה לפשיטת רגל
הליך פשיטת רגל נפתח בהגשת בקשה למתן צו פשיטת רגל וכינוס נכסי החייב. הגשת הבקשה לבית המשפט מהווה את נקודת הפתיחה בהליך והיא נקודת ההתחלה במסע שעל החייב לעבור עד לסיום הליך פשיטת הרגל.
בקשת החייב למתן צו פשיטת רגל מוגשת לכונס הנכסים הרשמי והיא נבדקת על ידו . בשלב זה יתכן והחייב יידרש להבהיר הבהרות או להשלים חוסרים ולאחר מכן יינתן לו אישור הכונס הרשמי . במספר מקרים מצומצמים ,הכונס הרשמי מתנגד להגשת הבקשה כבר בשלב ואז צפוי להתקיים דיון בבית המשפט בבקשה ובזכותו של החייב להסדיר את חובותיו במסגרת הליך פשיטת רגל.
מתן צו הכינוס
זמן קצר יחסית לאחר הגשת הבקשה ואישורה על ידי הכונס הרשמי, ניתן על ידי בית המשפט צו כינוס שלו משמעויות משפטיות רבות ומגוונות . מבחינת החייב, עם מתן צו הכינוס מעוכבים הליכי הגבייה שנפתחו נגדו על ידי נושיו השונים, מתבטלים עיקולים והגבלות מסוימות שהוטלו עליו , והוא נכנס למסגרת פיקוח ומשטר המצריך אותו לעמוד בהתחייבויות שונות. צו הכינוס מהווה "מטריית הגנה" לחייב מפני נושיו, והוא כולל הוראות שונות , חלקן מקלות על חייו של החייב, וחלקן האחר כולל מגדירות את התחייבויותיו של החייב במסגרת הליך פשיטת הרגל. כמו כן, במסגרת צו הכינוס מצויות הוראות המופנות לבעל התפקיד ואף במסגרתו נקבע לרוב מועד לדיון בעניינו של החייב.
מועד מתן צו הכינוס מגדיר נקודת זמן בעלת משמעות משפטית חשובה להליך פשיטת הרגל. כך, למשל, מועד מתן צו הכינוס תוחם את החובות הכלולים בהליך פשיטת הרגל . חובות שנוצרו לפני מועד צו הכינוס ( עם חריגים מסוימים ) נכללים בהליך פשיטת הרגל ואילו חובות שנוצרו לאחר מועד זה אינם כלולים בהליך.
שלב הביניים
במסגרת צו הכינוס מתמנה מנהל מיוחד אשר משמש כבעל תפקיד מטעם הכונס הרשמי. על המנהל המיוחד לחקור אודות החייב, לפקח על אופן התנהלותו של החייב במסגרת הליך פשיטת הרגל, עליו לבדוק את תביעות החוב שמגישים הנושים כנגד החייב וכיום , בעידן הרפורמה בפשיטת רגל, לקראת הדיון הצפוי להתקיים בעניינו של החייב ,עליו להגיש דו"ח אודות החייב הכולל ניתוח של מצבו של החייב והתייחסות אל עתידו והמתווה לסיום הליך פשיטת הרגל.
אחד מתפקידיו של המנהל המיוחד הנו לחקור את החייב. לשם כך, המנהל המיוחד צפוי להזמין את החייב לחקירה במסגרת מפגש חד פעמי עם החייב או במסגרת מספר מפגשים בהתאם לצורך. מטרתה של החקירה היא להכיר טוב יותר את החייב, להבין לעומק את מצבו הכלכלי , אופן יצירת חובותיו והאפשרויות הקיימות לפירעון חובותיו של החייב באמצעות נכסיו של החייב ובאמצעות מימוש פוטנציאל ההשתכרות שלו. החקירה הנה שלב הכרחי ונדרש בכל הליך פשיטת רגל והיא משמשת כלי חיוני בידי המנהל המיוחד לביצוע תפקידו במסגרת הליך פשיטת הרגל. במסגרת הליך פשיטת הרגל , יכול והחייב יידרש על ידי המנהל המיוחד להמציא מסמכים שונים הנדרשים לצורך בדיקת מצבו. כן בשלב זה יבחן המנהל המיוחד עם החייב המציא את צו הכינוס לכל הנושים וזאת באמצעות אישורי מסירה של צו הכינוס שעל החייב יהיה להציג בפני המנהל המיוחד.
במהלך שלב הביניים נבחנת התנהלותו של החייב בהליך , נבחן מצבו הכלכלי , נבחנות יכולותיו ונכסיו , נבדקים החובות, נבחנות נסיבות ההסתבכות שלו בחובות ועם סיום שלב זה על בעל התפקיד להגיש דוח מפורט הסוקר את מצב של החייב ומציע מתווה הכולל המלצות לסיום ההליך.
הדיון בפשיטת רגל
בשלב מסוים בהליך פשיטת הרגל , וכיום בעידן הרפורמה, בטווח זמן של כ- 18 חודשים ממועד פתיחת הליך פשיטת הרגל, צפוי להתקיים דיון בבקשתו של החייב . במסגרת הדיון, צפוי בית המשפט להחליט אם להכריז על החייב כפושט רגל ואם לתת לו הפטר מיידי (המכונה גם "הפטר חלוט" או "הפטר לאלתר") או הפטר מותנה.
לדיון שנקבע מוזמנים גם נושיו של החייב אשר רשאים להביע את עמדתם ביחס לבקשת החייב להכריזו כפושט רגל ולתת לו הפטר.
לקראת הדיון צפוי המנהל המיוחד להגיש דוח מסכם שבמסגרתו יחווה דעתו על החייב, מצבו הכלכלי ועתידו בהליך . הדוח סוקר את מצבו החברתי והכלכלי של החייב, נסיבות יצירת חובותיו , אופן התנהלותו הכלכלית השוטפת במסגרת הליך פשיטת הרגל, נתונים אודות נכסיו לרבות נכסי נדל"ן , כלי תחבורה, זכויות ירושה ונכסים פיננסיים אחרים, מצבת חובותיו של החייב ותוצאות בדיקת תביעות החוב שהוגשו כנגד החייב, וכן , נתונים אודות עמידתו של החייב בהתחייבויותיו במסגרת הליך פשיטת הרגל , נתונים אודות פוטנציאל ההשתכרות של החייב וכן נתונים אודות תכנית הפירעון המוצעת שתאפשר לחייב לסיים את הליך פשיטת הרגל ולקבל הפטר.
במסגרת הדיון שנקבע מוכרעת בקשת החייב לפשיטת הרגל . במקרה הטוב ביותר מבחינתו, יזכה החייב להפטר מיידי ( הפטר לאלתר ) מהחובות . משמעות הדבר בעבורו היא מחיקת חובותיו , יציאה לדרך חדשה וסיום הליך פשיטת הרגל.
במקרה הפחות טוב והנפוץ יותר, יזכה החייב בהפטר מותנה שמשמעותו הפטר המותנה בעמידתו בתנאים , כגון עמידתו בתכנית פירעון.
במקרה הרע מבחינת החייב , עלולה להידחות בקשת החייב להכריזו כפושט רגל וההליך בעניינו צפוי להתבטל . משמעות הדבר שהליך פשיטת הרגל מסתיים והחייב חוזר לנקודת הפתיחה שבה החל ההליך והוא חוזר להתמודד עם חובותיו מבלי שיזכה למחיקת חובות.
על חייב המעוניין לפתוח בהליך פשיטת רגל לקחת אפוא בחשבון שעל מנת לזכות ביתרונות הגלומים בהליך פשיטת הרגל עליו לקיים את התחייבויותיו, שכן אחרת הליך פשיטת הרגל עלול להתבטל ולהחזירו למצב שהיה בו טרם הפתיחה בהליך.
חובות חייב בפשיטת רגל
עמידה בצו התשלומים שנקבע –
על החייב לעמוד בצו התשלומים שנקבע ולשלם באופן סדיר את התשלומים החודשיים כפי שנקבע על ידי בית המשפט. התשלום החודשי שבו על החייב לעמוד נקבע בהתאם למצבו של החייב ויכולותיו, אך הוא ניתן לשינוי כלפי מעלה או כלפי מטה בהתאם לנסיבות ולשינוי בנסיבות.
הגשת דוחות דו חודשיים-
על החייב הפונה להליך פשיטת רגל להגיש דוחות דוח חודשיים המפרטים את הכנסותיו והוצאותיו השוטפים. הדוח הוא כלי חשוב המשמש בידי המנהל המיוחד ובית המשפט להערכת מצבו של החייב ויכולותיו הכלכליות. אי הגשת דוחות עלולה להביא לביטול הליך פשיטת הרגל שבו פתח החייב.
שיתוף פעולה עם המנהל המיוחד-
על חייב הפונה להליך פשיטת רגל לשתף פעולה עם המנהל המיוחד על מנת לאפשר לו לבצע את תפקידיו . על חייב בפשיטת רגל לאפשר למנהל המיוחד לחקור אותו, להמציא מסמכים ופרטים נדרשים ולגלות שיתוף פעולה שיאפשר למנהל המיוחד לחשוף את המידע הנחוץ לבחינת מצבו של החייב וגיבוש מסקנות אודות הליך פשיטת הרגל ואופן סיומו.
התנהלות בתום לב
על חייב הפונה להליך פשיטת רגל לנהוג בתום לב בכל הקשור למילוי התחייבויותיו השונות. תום הלב של חייב בהליך פשיטת רגל הנו מאבני היסוד בהליך וחייב שאינו תם לב ואשר נוהג בחוסר תום לב בהליך מפר חובה מרכזית המוטלת עליו והפרה זו עלולה להביא אף לביטול ההליך בעניינו.
שאלות נפוצות בפשיטת רגל ותשובות
באתר זה רוכזו שאלות רבות ונפוצות הנשאלות על ידי חייבים בפשיטת רגל ולשם כך יש לכנס לקישור: שאלות ותשובות .
מן הסתם , גם לאחר קריאת מדריך צפויות להתעורר שאלות רבות הנוגעות להליך פשיטת הרגל . חלקן שאלות המצריכות ניתוח משפטי של מצבו של החייב שניתן יהיה לענות עליהן רק באמצעות בחינה מדוקדקת של המקרה על ידי עורך דין לפשיטת רגל.