יש צורך להבין את עילות הביטול עליהן מבסס המנהל המיוחד את בקשתו . ישנן עילות ביטול שונות וכל אחת טעונה גישה שונה. אם המדובר במחדלים מצד החייב יש מקום לבדוק אם הדברים נכונים ואם כן כיצד ניתן לטפל בהסרת המחדלים .אם המדובר בביטול מחמת חוסר תום לב הרי שיש לבחון אם הדברים נכונים ואם ניתן להוכיח אחרת. כך או אחרת יש להגיש תגובה מפורטת ומנומקת לבקשה לביטול הליכי פשיטת הרגל. הקפדת חייב על קיום התחייבויותיו במסגרת הליכי פשיטת הרגל ועיקר דיווח שוטף אודות הכנסותיו והוצאותיו וכן ביצוע התשלום החודשי כסדרו יכולה להקטין את הסיכוי לכך שיתבקש ביטול הליכי פשיטת הרגל על ידי המנהל המיוחד.
המקרים הנפוצים יותר שבהם ירצה מנהל מיוחד לבקש לבטל את הליכי פשיטת הרגל בענייני החייב הם אלו:
- אי עמידה בתשלומים החודשיים שנקבעו לחייב על ידי בית המשפט – חשוב לזכור כי אחת ממטרותיו המרכזיות של הליך פשיטת הרגל הנו פירעון חובותיו של החייב לנושיו . על כן ישנה חשיבות לביצוע התשלומים החודשיים לקופת פשיטת הרגל שכן הסך שייצבר בקופת פשיטת הרגל ישמש לפירעון החובות.
- הימנעות מהגשת דוחות חודשיים ( או דו חודשיים ) או הגשה בלתי סדירה של דוחות או הגשת דוחות סתמיים ללא ביסוס ותימוכין בכתובים. חייב המצוי בהליכי פשיטת רגל מחויב להגיש דוחות חודשיים או דוחות דו חודשיים ( כפי שנקבע לו ) אודות הכנסותיו והוצאותיו השוטפות במהלך תקופת היותו של החייב בהליך פשיטת הרגל . הדוחות מהווים כלי לפיקוח על התנהלותו הכספית של החייב וכלי עזר בעבור המנהל המיוחד לצורך מילוי תפקידו. אי הגשת דוחות , אי הגשה סדירה של דוחות , הגשת דוחות ללא אסמכתאות עלולה לגרור בקשה לביטול הליכי פשיטת הרגל.
- ממצאי חקירתו של המנהל המיוחד מביאים אותו למסקנה כי החייב יצר את חובותיו בחוסר תום לב כמו על ידי מעשי מרמה, פזרנות יתרה , לקיחת סיכונים בלתי מחושבים שגרמו ליצירת החובות וכיוצא בזה.
- הימנעותו של החייב מלהגיע לחקירה אצל המנהל המיוחד- על החייב לשתף פעולה ולאפשר למנהל המיוחד לחקור אודותיו ועל כן חייב המזומן לחקירה מחויב להיחקר. הימנעות מהגעה לחקירה הנה עילה לגיטימית לביטול הליכי פשיטת הרגל.
