לדמי המזונות וחוב בגין מזונות של חייב הנמצא בפשיטת רגל מעמד מיוחד בהשוואה למעמדם של חובות אחרים. מזונות מהווים תשלום חודשי המשולם ע"י החייב למי שזכאי למזונות ( מזונות ילדים ו/או מזונות אישה) ומטרתם של דמי המזונות הנם להבטיח את קיומו ומחייתו של מי שלטובתו נפסקו דמי המזונות .
לעתים לחייב הפונה להליך פשיטת רגל חוב מזונות קיים ולעתים לא קיים חוב מזונות , אך הוא מחויב בדמי מזונות שוטפים שעליו לשל מדי חודש לטובת מי שזכאי למזונות. היות והמזונות שנפסקים משמשים לקיומם של התלויים בחייב, ובלעדיהם עומד קיומם של התלויים בחייב בסיכון, קבע המחוקק כללים יחודיים הנוגעים לאופן שבו יגבו דמי מזונות וחוב מזונות מחייב המצוי בהליך פשיטת רגל.
על מנת להבין את המצב המשפטי המתייחס למזונות וחוב מזונות במסגרת פשיטת רגל יש צורך להפריד בין שני מצבים משפטיים שונים אשר יפורטו להלן:
חוב מזונות שנוצר לפני מועד צו הכינוס כנגד החייב
מצב זה מתייחס לחוב מזונות על פי פסק דין למזונות שנוצר לפני מועד מתן צו הכינוס כנגד החייב. במצב זה , כמו חובות אחרים שנוצרו לפני מועד מתן צו הכינוס , חוב המזונות הנו חוב בר תביעה בפשיטת רגל , ועל הנושה להגיש תביעת חוב ובמסגרתה לתבוע את חוב המזונות שהצטבר עד למועד מתן צו הכינוס.
חוב מזונות שהצטבר לפני מועד צו הכינוס הנו חוב בדין קדימה והמשמעות היא כי חוב זה נהנה מעדיפות על פני חובות אחרים בשלב חלוקת נכסי החייב בין נושיו.
חוב מזונות אינו חוב בר הפטר, אלא במקרים חריגים בלבד, ומשמעות הדבר כי גם לאחר מחיקת חובותיו של החייב במסגרת הליך פשיטת הרגל, יהיה מחויב החייב לפרוע את חוב המזונות שצבר שלא ימחק כמו חובות אחרים.
מזונות שוטפים על פי פסק דין למזונות שמועד תשלומם הוא לאחר מועד צו הכינוס
באשר למזונות שוטפים על פי פסק דין למזונות שעל החייב לשלמם לאחר מועד מתן צו הכינוס , על הזכאית למזונות להגיש בקשה לקציבת המזונות בבית המשפט הדן בהליך פשיטת הרגל של החייב וזאת בהתאם לסעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל . בית המשפט הדן בהליך פשיטת הרגל יקצוב את דמי המזונות שעל החייב לשלם לילדיו וממועד זה ואילך יהיה מחויב החייב לשלם רק את הסכום שנקצב.
כללים לקביעת גובה דמי המזונות שייקצבו
בית המשפט הדן בבקשת החייב למתן צו פשיטת רגל אשר מוגשת בפניו בקשה מסוג זה מבקש לרוב את תגובת הכונס הרשמי ו/או המנהל המיוחד, ולאחר שבחן את עמדות הצדדים ואיזן בין האינטרסים הלגיטימיים המנוגדים של הנושים , החייב וכן הזכאי למזונות, הוא קוצב את מזונות ילדיו של החייב וקובע את הסך החודשי השוטף שישלם החייב למזונות ילדיו ו/או אשתו במהלת התקופה שבו הוא מצוי בהליך פשיטת הרגל.
יצוין בהקשר זה כי ככל שאם ילדיו הקטינים של החייב לא מחזיקה בפסק דין למזונות, המחייב את החייב בתשלום עליה להגיש תחילה תביעת מזונות, לקבל פסק דין למזונות לטובתה ולאחר שייפסקו המזונות עליה לבקש הקצבת מזונות הילדים לפי סעיף 128 לפקודה במסגרת הליך פשיטתץ הרגל .
אי תשלום מזונות בפשיטת רגל
ככל שהחייב, הגם שנקצבו המזונות על ידי בית המשפט בהליך פשיטת הרגל , לא משלם את הסך שנקצב, ניתן לבקש לפעול נגדו לגביית הסך שהוקצב ובגבולות הסך שהוקצב באמצעות מערכת האכיפה של רשות האכיפה והגבייה. אפשרות נוספת הנה לעתור ביטול הליך פשיטת הרגל שפתח בו החייב, מהטעם שהוא אינו עומד בתשלום דמי המזונות שנקצבו .
קציבת מזונות והסכום הראוי
לרוב, הסכום שקוצב בית המשפט הדן בהליך פשיטת הרגל למזונות הנו נמוך מהסך שנקבע למזונות בבית המשפט לענייני משפחה ( או בבית דין דתי אחר) ,שכן בעוד שבבית המשפט לענייני משפחה סכום המזונות החודשי נקבע בהתאם לדיני המשפחה הרלוונטיים , כשעקרון טובת הילד עומד לנגד עיניו של בית המשפט, הרי שלנגד עיני השופט בבית המשפט הדן בהליך פשיטת הרגל של החייב עומד השיקול של קביעת האיזון הראוי בין הצדדים הרלוונטיים שיש להם אינטרסים מנוגדים . מחד עליו להבטיח מקור מחיה הולם לזכאים למזונות . מנגד, עליו לאפשר לחייב להיוותר עם הכנסה שתאפשר לו מחיה בכבוד וכן , תאפשר לו לפרוע את חובותיו לנושים. מלאכת האיזון אינה פשוטה ולעתים שהכנסת החייב הנה נמוכה במיוחד , יש קושי אמיתי למצוא נקודת איזון שתמנע פגיעה משמעותי בצדדים , כולם או חלקם.
ככלל אין הפטר מחוב המזונות, ואם בית המשפט קצב לזכאי למזונות סך הנמוך מהסך שנפסק על ידי בית המשפט לענייני משפחה ( או בית הדין הדתי) הרי שההפרש שבין הסך שפסק בית המשפט לענייני משפחה לבין הסך שהוקצב לפי סעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל אינו בר הפטר, והחייב ימצא עצמו מתמודד עם פירעון היתרה גם לאחר שהופטר מחובותיו .
