פשיטת רגל או איחוד תיקים בהוצאה לפועל – מה עדיף

להלן, בתמצית,  ההבדלים המהותיים העיקריים בין איחוד תיקים בהוצאה לפועל  לבין הליכי  פשיטת רגל:

הפטר מחובות

משמעות המילה הפטר בהקשר זה היא פטור מחובות. ההבדל המרכזי והעיקרי בין איחוד תיקים לפשיטת רגל נוגע להפטר מחובות.

במסגרת איחוד תיקים מחויב החייב לפרוע את כלל חובותיו כפי שנצברו בתיקי ההוצאה לפועל עד לסילוק מלוא החוב הכולל כשבמהלך התקופה שבה פורע החייב את חובותיו בתיקים מתווספים לחובות  הפרשי הצמדה וריבית בהתאם לתעריפים הקבועים בחוק . לעתים כשמדובר בחובות בהיקף גדול הופכת לעתים משימת הסדר החובות בתיקי ההוצאה לפועל השונים לבלתי אפשרית.

סוגי החוב הנכללים במסגרת הליכי פשיטת רגל

במסגרת איחוד תיקים ניתן לאחד אך ורק תיקי הוצאה לפועל שנפתחו נגד החייב למעט תיק הוצאה לפועל שנפתח בגין חוב מזונות אשר אינו נכלל באיחוד התיקים

מנגד,  במסגרת הליכי פשיטת הרגל נכללים כל חובות החייב אשר הנם ברי התביעה בפשיטת רגל  לרבות חובות שטרם החלה גבייתם בהוצאה לפועל , חובות שלא נגבים בהוצאה לפועל כגון חובות מס הכנסה, מ.ע.מ.  וחובות למוסד לביטוח לאומי. המשמעות היא שגם אם החייב זכה לכך שתיקיו יאוחדו עדיין עליו להתמודד עם חובות אחרים והליכי גבייה הננקטים במסגרתם שכן איחוד התיקים אינו חוסם נושים לחובות שלא ניתן לכלול באיחוד התיקים מלנקוט בהליכים כנגד החייב.

הליכי פשיטת רגל מאפשרים  לחייב שיש לו חובות ממקורות מגוונים יותר להסדיר לרוב את כלל חובותיו , מה שמקל על קבלת פתרון כולל לבעיית החובות.

ערכאת השיפוט שבה מתנהלים ההליכים

הליכי  פשיטת רגל מתנהל בבית המשפט המחוזי במחוז המצוי באזור מגוריו של החייב. לעומת זאת,   איחוד תיקים נעשה בהוצאה לפועל כשהבקשה  לאיחוד תיקים ( או הכרזת חייב כמוגבל באמצעים ואיחוד תיקיו  ) מוגשת בלשכה שבה נפתחו  מירב תיקי ההוצאה לפועל נגד החייב.

עיכוב הליכים כללי

כשנעשה איחוד תיקים כל ההליכים בתיקי ההוצאה לפועל מעוכבים , ברם ככל שישנם הליכי גביה נוספים המתנהלים כנגד החייב שאינם בהוצאה לפועל ( גביית חובות מוניציפליים , חובות  לרשויות מדינה וכיו"ב) לא יחול עיכוב הליכים שניתן במסגרת איחוד התיקים על אותם חובות הנגבים שלא במסגרת ההוצאה לפועל והחייב יוותר חשוף להליכי גביה שינקטו במסגרת אותם חובות שאינם כלולים באיחוד התיקים.

במסגרת הליכי  פשיטת הרגל ועם מתן צו הכינוס נוהג בית המשפט לתת צו לעיכוב הליכים מכוח סעיף 22 (א)  לפקודת פשיטת הרגל שמשמעותו כי לא ניתן לנקוט בהליכים משפטיים נגד חייב המצוי בהליכי פשיטת רגל ללא אישורו של  בית המשפט הדך בתיק פשיטת הרגל .

הליך פשיטת הרגל מעניק לחייב למעשה מעין מטריית הגנה כוללת  שמאפשרת לו להסדר את כלל חובותיו באופן מסודר ומבוקר מבלי להיחשף לרדיפת נושים כאלו או אחרים אשר אינם כלולים בהליך הסדרת החובות.

החריג לעיכוב ההליכים הכולל במסגרת הליכי פשיטת רגל מתייחס לנושה בעל שיעבוד ראשון על נכס שמחזיק החייב אשר רשאי גם במסגרת הליכי פשיטת רגל לנקוט הליכי גביה כנגד החייב וזאת מכוח סעיף 20(ב) לפקודת פשיטת הרגל.

חובת תום הלב של החייב

במסגרת הליכי פשיטת רגל בוחן בית המשפט את תום ליבו ש החייב , הן באשר לנסיבות יצירת חובותיו והן באשר להתנהגותו במסגרת הליכי פשיטת הרגל  ולקיום התחייבויותיו בהליך זה. לתום ליבו של החייב משקל כבד במסגרת הליכי פשיטת רגל  ומשמעות רבה , הן לעניין הכרזתו כפושט רגל והן לעניין הפטרתו מחובותיו .

מנגד,  במסגרת איחוד תיקי בהוצאה לפועל לא נבחן  תום ליבו של החייב ביצירת חובותיו כתנאי לאיחוד תיקיו או כתנאי להישארותו באיחוד תיקים.

להלן טבלת השוואה המסכמת בתמצית את ההבדלים המרכזיים בין איחוד תיקים לבין פשיטת רגל:

סוף דבר

לאור ההבדלים הנ"ל נראה כי הליכי   פשיטת רגל נותנים   לעתים קרובות מענה  יסודי ומעמיק יותר לבעיית חובותיו של חייב, והם מאפשרים לו  להסדיר את חובותיו , ביתר קלות , להיפטר מחובות ולהתחיל חיים חדשים ללא חובות שמעיקים ורודפים אותו. יחד עם זאת לא כל מקרה ובכל מצב יהיה זה מוצדק לפתוח בהליכי פשיטת רגל וישנם אף מצבים שהליכי פשיטת רגל לא יתנו פתרון טוב יותר לחייב המסובך בחובות. על כן חייב המתלבט אם לפתוח הליכי פשיטת רגל או להיכנס לאיחוד תיקים לבחון את מצבו באופן יסודי ומקצועי על בסיס נתוניו הייחודיים ,מה שיאפשר לו לפנות למסלול הסדרת חובות המתאים ביותר עבורו .