הרכב מורחב של 7 שופטים בראשות שופט בית המשפט העליון אשר גרוניס קבע במסגרת פסק דין תקדימי קביעות שונות לעניין מעמדם של חובות הארנונה והיטלי השבחה לאור פסיקות סותרות בנושא שניתנו על ידי ערכאות שיפוט נמוכות יותר.
בהתייחס להיבט הקשור לדיני פשיטת רגל וחדלות פירעון קבע בית המשפט העליון כי לעירייה אין מעמד של נושה מובטח ביחס לחוב היטל ההשבחה מכיוון שחוב זה הנו חוב כלפי הועדה מקומית לתכנון ובניה ולא כלפי העירייה. ביחס לחוב ארנונה וזאת לאור אחת מהוראות פקודת המיסים ( גביה) לפיה "מס המגיע על מקרקעי הסרבן יהיה שעבוד ראשון על אותם מקרקעין". בית המשפט העליון קבע כי החל ממועד האכרזה המתקנת חוב הארנונה הנו שעבוד בעל דרגה שווה לשיעבודים האחרונים ואין לו מעמד של שיעבוד ראשון על נכס המקרקעין. לפסק דין תקדימי זה השלכות מהותיות על הכללים הנוגעים לסדרי הנשיה במסגרת הליכי פשיטת רגל שכן כעת ברור כי מעמדו של היטל ההשבחה במסגרת הסדרי הנשיה הנו מעמד נמוך יותר ממעמד של שעבוד . כמו כן החל ממועד תחילת האכרזה המתקנת לחוב הארנונה מעמד של שעבוד שווה ערך לשיעבודים אחרים כדוגמאת משכנתא ולא מעמד של שיעבוד ראשון .
