חדלות פירעון: שלבים בהליך

תוכן עניינים

שלבי הליך חדלות פירעון

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 נחקק ואושר בשנת 2018 ונכנס לתוקף ב- 15/9/19 .החל מתאריך זה לא ניתן להגיש בקשות לפשיטת רגל ויש צורך להגיש בקשה למתן צו לפתיחת הליכים בגין חובות או לגבש הצעות להסדר חוב לפי חוק זה ולכן חשוב להכיר את שלבי הליך חדלות הפירעון.

להליך חדלות פירעון טיפוסי מספר שלבים ואלו הם : 

  • שלב ראשון : הגשת בקשה למתן צו לפתיחת הליכים
  • שלב שני  : ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים ( בהליכי חדלות פירעון בהוצאה לפועל בלבד)
  • שלב שלישי : תקופת  הביניים
  • שלב שלב רביעי : תכנית לשיקום כלכלי ליחיד.

יודגש כי מאמר זה מתייחס לשלבי הליך חדלות פירעון בלבד ולא להליך פשיטת הרגל. לקבלת מידע על שלבי פשיטת הרגל לחץ על הקישור פשיטת רגל : שלבים בהליך.

שלב ראשון : הגשת בקשה למתן צו לפתיחת הליכים

 

כל הליך חדלות פירעון מתחיל בהגשת בקשה למתן צו לפתיחת הליכים או מה שמכונה  "בקשת חדלות פירעון".

הגורמים שרשאים להגיש בקשה למתן צו לפתיחת הליכים הנם :

  • החייב בעצמו.
  • נושה של החייב.
  • היועץ המשפטי לממשלה.

מרבית הבקשות למתן צו לפתיחת הליכים מוגשות על ידי חייבים . חלק קטן יותר מוגש על ידי נושים ואילו האפשרות שהיועץ המשפטי לממשלה יוכל להגיש בקשה למתן צו חדלות פירעון הנה אפשרות חדשה שלא הייתה קיימת בעבר בהליכי פשיטת רגל,  ונכנסה לתוקף במסגרת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי . 

על מנת להקל את העומס על בתי המשפט , הליכי חדלות פירעון מנוהלים הן ברשות האכיפה והגבייה על ידי רשמי הוצאה לפועל יעודיים , והן על ידי בתי משפט השלום ברחבי הארץ והן על ידי בתי המשפט המחוזי. החלוקה בין ערכאות השיפוט השונות מבוססת על היקף החובות וזהות החייב ( חייב שהוא תאגיד או חייב שהוא יחיד ( אדם פרטי ).

בקשת יחיד שחובותיו נמוכים מ- 150,000 ₪ תידון בהוצאה לפועל בפני רשם הוצאה לפועל יעודי  ואילו בקשת יחיד למתן צו לפתיחת הליכים תידון בבית משפט השלום ותוגש תחילה לכונס הרשמי ובשמו העדכני , הממונה על הליכי חדלות  פירעון . באשר לחייב שהוא תאגיד – הבקשה תוגש ותידון בבית המשפט המחוזי.

בשלב זה של ההליך הבקשה לפתיחת הליכים נבדקת  אם היא עומדת בתנאים בסיסיים שונים. ככל והבקשה הוגשה במחוז הלא נכון היא תועבר למחוז שלו הסמכות המקומית לדון בה. ככל והבקשה הוגשה והתקבלה בהוצאה לפועל ולאחר בדיקה התברר כי חובות החייב ( אשר מכונה בחוק החדש "היחיד") גבוהים מ- 150,000 ש"ח תועבר הבקשה לבית המשפט באמצעות הממונה על הליכי חדלות פירעון . 

שלב  שני (בהוצאה לפועל בלבד) : ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים

 

כשמדובר בחוב אשר הנו נמוך מכ- 150,000 ₪ ההליך יידון בפני רשם הוצאה לפועל . טרם מתן הצו לפתיחת הליכים יורה רשם ההוצאה לפועל על קיום ישיבה לצורך גיבש הסדר נושים. הישיבה מתקיימת בפני נציג רשות האכיפה והגבייה,  ומטרתה לבחון את האפשרות שהחייב ונושיו יגיעו להסדר מוסכם שמקובל הן על החייב והן על נושיו . ככל והחייב והנושים מגיעים להסדר מוסכם , ההסדר יהפוך למחייב ויפטור את החייב מניהול הליך חדלות פירעון מלא. ככל ולא הושג הסדר בהסכמה ,  ינתן צו לפתיחת הליכים על ידי רשם ההוצאה לפועל . כשמדובר בחייב שחובותיו העולה על כ- 150,000 ₪  שלב זה אינו מתקיים. ההליך יידון בבית המשפט ולא יעשה ניסיון מקדמי לגיבוש הסדר תשלומים.

שלב שלישי : תקופת הביניים

 

 השלב השלישי , המכונה תקופת הביניים , מתחיל במועד שבו הממונה נותן צו לפתיחת הליכים. צו לפתיחת הליכים ומסתיים במועד הדיון שנקבע לצורך גיבוש תכנית לשיקום כלכלי לחייב. 

צו  לפתיחת הליכים הנו צו שיפוטי הפותח את הליך חדלות הפירעון , והוא דומה במהותו למה שמכונה "צו כינוס" בהליך פשיטת רגל.

משמעות הצו לפתיחת הליכים

 

לצו לפתיחת הליכים משמעות רבה מבחינות שונות . ראשית , הוא תוחם את החובות הנכללים בהליך חדלות הפירעון . חובות שנוצרו לפני מועד מתן הצו לפתיחת הליכים כלולים בהליך ואילו חובות שנוצרו לאחר מועד מתן הצו לפתיחת הליכים אינם כלולים בו. כמו כן , במסגרת הצו לפתיחת הליכים ניתנות הוראות שונות הנוגעות לחובות החייב בהליך.

אלו ההוראות הכלולות בצו לפתיחת הליכים:

  •  מוקפאים ההליכים נגד החייב  ולא ניתן יהיה לפתוח בהליכי גבייה נגדו.
  • לא ניתן לעקל או לשעבד את נכסי החייב, לא ניתן לפתוח או להמשיך בהליך משפטי נגד החייב אלא באישור בית המשפט שניתן מטעמים מיוחדים.
  •  הממונה ימנה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון שיידרש לבדוק את מצבו הכלכלי של החייב.
  • יחולו  על החייב הגבלות שונות. 

הגבלות על החייב בהליך חדלות פירעון

 אלו ההגבלות החלות על חייב שניתן נגדו צו לפתיחת הליכים : 

 
  • הגבלה מלהחזיק דרכון או תעודת מעבר, ועיכוב יציאה מן הארץ.
  • הגבלת לקוח מוגבל מיוחד כמשמעות המונח בחוק שיקים ללא כיסוי .
  • הגבלה בשימוש בכרטיסי אשראי ( למעט כרטיס חיוב מיידי המכובד כנגד יתרת זכות בחשבון, מה שמכונה "כרטיס דיירקט"  ) .
  • הגבלה בהקמה או השתתפות בתאגיד אם מצא הנאמן כי יש חשש שהדבר יפגע בנושים או בצדדי ג' . 

הממונה רשאי להסיר ההגבלות או חלק מהן באופן מלא או חלקי או בתנאים במקרים המתאימים כשהדבר מוצדק. כמו כן במסגרת הצו לפתיחת הליכים נקבע התשלום החודשי שעל היחיד לשאת בו במהלך תקופת ההליך. גובה התשלום החודשי נקבע על ידי הממונה על בסיס אומדנים ותחשיבים שפיתח למטרה זו, והם מבוססים על הנתונים האישיים של כל חייב.

החל ממועד הצד לפתיחת הליכים ועד למועד מתן הצו לשיקום כלכלי מתחילה תקופה המכונה תקופת הביניים .במהלך תקופת הביניים מתבצעות בדיקות שונות על ידי הנאמן שמטרתם בדיקת מצבו של החייב לרבות הכנסותיו , הוצאותיו חובותיו והתחייבויותיו ונסיבות הסתבכותו בחובות .

על החייב להגיש דוחות כלכליים לממונה  אחת לחודשיים ובמסגרתם לפרט ולהוכיח באמצעות מסמכים את הכנסותיו והוצאותיו. הדוחות כאמור מוגשים לממונה והעתק שלהם נשלח לנאמן .

הנאמן רשאי לדרוש ולקבל מידע מהחייב ומגורמים שונים אודות החייב ובחוק נקבעה רשימה ארוכה של גורמים וסוגי מידע שהנאמן רשאי לדרוש מהם אודות החייב. יצויין כי לנאמן גישה למערכות מידע שונות שבאמצעותן הוא יכול לאתר מידע אודות החייב והוא אף רשאי לפנות לבית המשפט בבקשות למסירת מידע לגורמים שונים. סמכויות הנאמן לקבל מידע הנן רחבות ומטרתן לאפשר לו לבצע את הבדיקה הנדרשת אודות החייב ומצבו לצורך גיבוש המלצות בעניינו .

במהלך תקופת הביניים נושיי החייב המעוניינים להצטרף להליך ולקבל את מנת חלקם במסגרת הליך חדלות הפירעון רשאים להגיש תביעות חוב. תביעת החוב הנה תביעה כספית של הנושה לתשלום מהחייב המגובה במסמכים. לעתים תביעת החוב מבוססת על הליכים משפטיים קודמים שננקטו נגד החייב טרם כניסתו להליך חדלות הפירעון ולעתים, המדובר בחוב שהתגבש בטרם ננקטו הליכים משפטיים מוקדמים כנגד החייב. אחד מתפקידיו של הנאמן הוא לבדוק את תביעות החוב ולהכריע בהן על מנת לאמוד את היקף החובות התלויים ועומדים כנגד החייב במסגרת ההליך.

דוח ממצאי הבדיקה והצעת הממונה

 

עם סיום בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד מחויב הנאמן להגיש לממונה דוח המכונה "דוח ממצאי בדיקה" . 

בדוח ממצאי הבדיקה סוקר הנאמן את מצבו של החייב מהבחינות השונות תוך התייחסות למצבו האישי והמשפחתי , מצבו הבריאותי, השכלתו , ניסיונו התעסוקתי , נכסי החייב המכונים "נכסי קופת הנשייה" ואופן מימושם , אם בכלל, פעולות בדיקה שבוצעו , פירוט בדבר תביעות החוב שהוגשו וותביעות החוב שאושרו , התייחסות לנסיבות הסתבכותו של החייב בחובות , התנהלותו של החייב בהליך לרבות הגשת דוחות כלכליים , המצאת מסמכים וביצוע פעולות הפוגעות בנושים כגון פעולות לגריעה מקופת הנשייה או העדפת נושים והמלצות באשר למתווה להמשך ההליך. 

ההמלצות יכולות לכלול המלצה לביטול ההליך , המלצה למתן הפטר לאלתר , המלצה לתכנית לשיקום כלכלי ואף המלצות אחרות כגון דחייה והשלמת בדיקות . הדוח כאמור מוגש לממונה, נכון למועד זה , באמצעות טופס מקוון והוא משמש לממונה ככלי לגיבוש המלצות בעניינו של החייב. החייב והנושים רשאים להגיב לדוח ממצאי הבדיקה ולהצעת הממונה .

שלב רביעי: תכנית לשיקום כלכלי

 

לצורך בחינת הצעת הממונה קובע בית המשפט דיון שאליו מוזמנים החייב הנושים , הנאמן והממונה. הדיון שמתקיים סובב סביב ההמלצות ולאחר שנשמעות העמדות השונות של הצדדים קובע בית המשפט מתווה להמשך ההליך.

ביטול הליך חדלות פירעון או דחייה לצורך הסרת מחדלים

 

אם היחיד לא עמד בהתחייבויותיו בהליך וצבר, מה שמכונה בעגה המשפטית "מחדלים" , יכול ובית המשפט יורה על ביטול הליך חדלות הפירעון שנפתח ובמצב זה ולאחר הביטול, יחזור ויחול המצב המשפטי שהיה קיים בסמוך ולפני מועד מתן הצו לפתיחת הליכים. אפשרות מעשית נוספת שרשאי בית המשפט ליישם הנה מתן ארכה לחייב להסרת המחדלים וקיום דיון נוסף לצורך בחינת מתווה לסיום ההליך.

הפטר לאלתר

אם בית המשפט מצא שכושר השתכרותו של היחיד נמוך מדמי המחיה שיש לקבוע לחייב על פי חוק יינתן הפטר לאלתר לחייב . משמעות הדבר שהחל ממועד ההפטר , פטור החייב מפירעון חובותיו אשר נצברו עד למועד מתן הצו לפתיחת הליכים ואשר הנם חובות ברי הפטר על פי חוק.

תכנית לשיקום כלכלי

אם מצא בית המשפט שכושר השתכרותו של היחיד עולה על גובה דמי המחיה שיש לקבוע לו תגובש ליחיד תכנית לשיקום כלכלי ויינתן צו לשיקום כלכלי . התכנית שתקבע תהיה מבוססת על תשלומים חודשיים ו /או מימוש נכסים.

במסגרת התכנית ייקבע גובה צו התשלומים , תקופת התשלומים , הנכסים שיכללו בקופת הנשייה , ההגבלות שיחולו על היחיד במהלך תקופת התכנית לשיקום כלכלי וכן במקרים המתאימים יתנו הוראה בדבר השתתפות היחיד בתכנית לשיקום כלכלי וכן תהיה התייחסות לחובות שלגביהם לא יחול הפטר.

גובה צו התשלומים נקבע בהתבסס על כושר ההשתכרות של החייב באמצעות אמדן שפותח על ידי הממונה על הליכי חדלות פירעון לקביעת גובה התשלום בהתחשב בנתוני החייב. ככלל תקופת התשלומים תהיה 3 שנים ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי , ואולם יהיו מקרים שבהם ניתן יהיה להאריך את התקופה  או לקצר את התקופה . כמו כן במקרים חריגים ניתן לקבוע תקופת תשלומים שאינה קצובה בזמן .

על מנת לקבל הפטר מהחובות על החייב יהיה לעמוד בתנאי התוכנית לשיקום כלכלי שנקבעה וככל ועמד בה יזכה החייב להפטר מיתרת החוב הכולל שנוצר עד למועד הצו לפתיחת הליכים , לא כולל חובות שאינם חובות ברי הפטר על פי דין .

אלו חובות אינם ברי הפטר בהליך חדלות פירעון ?

החובות המוגדרים כחובות שאינם ברי הפטר הם:

  • חובות שנוצרו במרמה בגניבה או כתוצאה מעבירות מין או אלימות חמורה.
  •  חוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין.
  •  ריבית קנסות או תשלומים עונשיים . 

יוער כי בנסיבות חריגות בית המשפט רשאי לפטור גם מחוב מזונות או מתשלומים עונשיים.

למידע נוסף אודות הפטר בהליך חדלות הפירעון,  כנס למאמר : חדלות פירעון והפטר

הליך חדלות פירעון טיפוס מתחיל אפוא בהגשת בקשה למתן צו לפתיחת הליכים . לאחר מכן ניתן צו לפתיחת הליכי ומתחילה תקופה הביניים. בתום תקופת הביניים מתקיים דיון לגיבש מתווה ליחיד ובמקרים המתאימים נקבעת לחייב תכנית לשיקום כלכלי . ההליך  מסתיים בהפטר לאלתר או הפטר על תנאי ( במסגרת תכנית לשיקום כלכלי ) או בביטול ההליך.

דרך נוספת להסדרת חובות במסגרת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי הנה באמצעות הסדר חוב ( הסדר נושים) .

 

מטרות החוק

 

בעבר,  במסגרת פקודת פשיטות הרגל מטרות ההליך היו  כינוס נכסי החייב ומימושם בדרך זולה , מהירה ושוויונית ומנגד, לאפשר לחייב שאיתרע מזלו לפתוח דף חדש בחיים על ידי קבלת הפטר מהחובות.

לעומת זאת ,  חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מגדיר 3 מטרות להליך : 

  • להביא לשיקומו הכלכלי של החייב  .
  • לקדם את שילובו של החייב במרקם החיים הכלכליים.
  • להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים.

החוק , כך נראה , מוטה לטובת שיקום החייב ושילובו מחדש מבחינה כלכלית , תוך השאת החוב שייפרע לנושיו.

במסגרת הצעת החוק המקורית שהוגשה תחת פרק "מטרות החוק המוצע" נאמר :

 

"החוק המוצע מבקש להציב את שיקומו הכלכלי של היחיד, חייב שהוא אישיות משפטית טבעית, כערך מרכזי בהליכי חדלות הפירעון של יחידים. הוא אף מבקש לצייד אותו, אם יש צורך בכך, בכלים שימנעו ממנו להיקלע פעם נוספת למצב של חדלות פירעון, באמצעות הכשרה כלכלית. לשיקום הכלכלי של היחיד יתרונות כלכליים רבים ולצדם הגשמת עקרונות חברתיים של מתן הזדמנות נוספת. שיקום כלכלי מאפשר לחייב לזקוף את גבו ותורם במגוון מעגלים – לחייב, לקרובים לו, לסביבתו האישית והכלכלית וגם לחברה כולה."

הנה כי כן , חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי שם את החייב במרכז , והוא מדגיש את חשיבות השיקום שלו לטובתו האישית ולטובת החברה כולה. עם זאת למרות הדגש בחוק על החייב ושיקומו הכלכלי ושילובו במעגל החיים הכלכלי , אין לשכוח שלחוק מטרה מרכזית נוספת והיא להשיא את התמורה לנושי החייב. 

לסיכום , להליך חדלות פירעון מספר שלבים. הוא מתחיל בהגשת בקשה לפתיחת הליכים ומסתיים במקרים המתאימים בתכנית לשיקומו הכלכלי של החייב. לכל שלב משמעויות ומאפיינים יחודיים והמעבר משלב לשלב בהליך מאפשר לממונה , לנאמן ולבית המשפט ללמוד את החייב , לבחון אותו ולגבש המלצות באשר לאופן פירעון חובותיו ושיקומו הכלכלי.

צריכים להיוועץ בתחום חדלות פרעון ופשיטת רגל?

השאירו פרטים ונחזור אליכם עם כל התשובות